רש"י על יבמות נ״ד

1 ישן לא קנה - דישן לאו בר דעת ולא הוה קנינו קנין:

2 בנתקע - שנתקשה לאשתו ונפל מן הגג ונתקע ביבמתו:

3 חייב בד' דברים - בנזק וצער ורפוי ושבת כדאמר בהחובל ב"ק דף פה: פצע תחת פצע לרבות השוגג כמזיד ואונס כרצון אבל בבושת לא כדמפרש לקמן:

4 וביבמתו לא קנה - דלא אכוין לביאה:

5 שנתכוון לאשתו - ונתקשה לה:

6 מצוה - כלומר בביאה יותר מבחליצה:

7 הא חפץ - מצוה ליבומי:

8 ולקחה שלא כדרכה - לרבות שאם בא עליה שלא כדרכה קנה:

9 במקום שמקים שם גרסינן:

10 עד דמכוין לה לשם ביאה - בעולם:

11 נזק - שמין אותה כאילו היא שפחה נמכרת כמה היתה יפה וכמה היא יפה:

12 להטיח בכותל - לאו לשום ביאה מיכוין:

13 שכן מטמאה את בועלה - להיות כמותה טמא ז' דכתיב ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים ויקרא ט״ו:כ״ד:

14 וכי אשת אחיו לעולם נדה היא - ואינה פוסקת:

15 שכן בידו - של אדם לרבות נשים הרבה על אחיו באיסור אשת אח:

16 דאי בעי מקדש ואזיל כי אלפא - ותפשוט מינה כל עריות הנאסרות עליו מחמת אישות כגון אשת אב וכלתו וחמותו ואחות אשתו אבל אמו ואחותו ובתו וכיוצא בהן דאין בידו לרבות מנלן:

17 שכן איסור הבא מאליו - ופשוט מינה אמו ואחותו ובתו וכיוצא בהן ולא תפשוט מינה עריות הנאסרות לו מחמת קידושין:

18 מאשת אח ואחות אב ואם - דכי פרכת מה לאחות אב ואם שכן איסור הבא מאליו אשת אח תוכיח מה לאשת אח שכן בידו לרבות אחות אב ואם תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שהן אסורות עליו משום ערוה ועשה בהן העראה כגמר ביאה אף אני אביא כל העריות בדין הזה:

19 שכן איסורן משום שאר - ותפשוט כל האסורות משום שאר אבל אשת איש דלאו משום שאר מנא תיתי:

20 בחיי אוסרן - כל זמן שאדם חי והיא שופעת וכן אשת אח אין היתר בחיי אחיו שאפילו הוא מגרשה אסורה לזה. אשת איש יש לה היתר בחייו על ידי גט:

21 ביומי תליא מילתא - אפי' אם מת האוסרה שפסקה דם בראייה ראשונה אסורה כל שבעה:

22 בבנים תליא - אם יש לה בנים אפילו מת אחיו:

23 אין אוסרן מתירן - אין כח באוסר להתיר אלא דבר אחר מתירה ימים מתירין את הנדה ואשת אח כשהוא ערירי:

24 הוקשו כל העריות לנדה - שהרי כאן הוקשו כולן זו לזו ונדה כתובה בפרשת עריות הלכך בהעראה ילפינן כולהו מנדה:

25 נדה דכתיב גבי אשת אח - דילפינן מיניה לעיל העראה לאשת אח מנדה:

26 בחיי בעלה - אם גירשה אחיו:

27 ולאו הבא מכלל עשה עשה - אבל כרת ליכא:

28 משכבי אשה - וכיון דבאשה הוי העראה משכב ממילא איתסרא בזכור דהא בזכור כתיב משכבי אשה:

29 המערה בבהמה - שלא גמר ביאתו:

30 ואחות אב ואחות אם - לאו מחייבי מיתות הן דלא כתיבא בהו מיתה:

31 ליכתבה במיתת בית דין - כגון באמו וחמותו ולימא נמי אם אינו ענין להו דאתיא בהיקישא דר' יונה תנהו ענין לבהמה:

32 איידי דכוליה קרא - דכתיב באחות אב ואחות אם בפרשת קדושים תהיו לדרשא אתא כדתניא לקמן כתיב ביה נמי העראה בלא צורך לדרשא דבהמה:

33 ערות אחות אביך - קרא דאחרי מות קמא נקט:

34 בין - שהיא אחות אביך מן האב בין מן האם:

35 מה אחותו בין מן האב בין מן האם - דכתיב בת אביך או בת אמך:

36 מה דודתו מן האב ולא מן האם - שאם היה דודו אחי אביו מן האם ולא מן האב אין אשתו עליו ערוה ולקמן בעי מנלן:

37 דודתו אין איסורה בא עליו מאליו - אלא על ידי קדושי דודו:

38 ולא תוכיח אחותו - וכיון דלא נפקא לן מדינא תלמוד לומר מקרא שני בפרשת קדושים תהיו ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה ואין צריך להזהיר שכבר הזהיר ולא הוה ליה לאשמועינן אלא עונש כדעבד באשת אח ובאחותו איש כי יקח אחות אביו ואחות אמו עונם ישאו וקרא יתירא הוא לרבות אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האם:

39 למה לי למכתב - האי קרא יתירא בתרוייהו לכתוב בחדא ותיתי אידך מינה:

40 יש לה חייס - דמשפחת אב קרויה משפחה דכתיב ויתילדו על משפחותם לבית אבותם במדבר א׳:י״ח:

41 אחות אם ודאי קרובתו אבל אחות אב שמא ח"ו אין זה אביו:

42 מה להלן מן האב - אם אחי אביו מן האב הוא הוי קרוב לענין גאולה יותר ומצות גאולה מוטל עליו יותר מקרובי האם אף כאן מן האב ולא מן האם:

43 ה"ג ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה כו':

44 והא דתנן אמרו לו מתה אשתך כו' - כגון דינה בת לאה מיעקב ויוכבד בת לאה מחצרון ושרה בת חצרון מקטורה ורבקה בת קטורה מבתואל ומלכה בת בתואל מחנה וראובן נשא את מלכה והלך למדינת הים אמרו לו מתה אשתך ונשא את רבקה שהיא אחותה מאביה חזרו ואמרו לו מתה רבקה ונשא את שרה אחותה מאמה אמרו לו מתה שרה ונשא את יוכבד אחותה מאביה אמרו לו מתה יוכבד ונשא את דינה אחותה מאמה חזרו ואמרו לו כולן קיימות:

45 מותר בראשונה - במלכה אשתו:

46 ובשלישית - שרה לפי שרבקה לא היו קדושיה קידושין וביאתה באונס הוא ומותר בשרה אחותה דתנן לקמן יבמות דף צז. נושאין על האנוסה:

47 ובחמישית - דינה ואע"פ שהיא אחות יוכבד הרביעית לפי שביאת יוכבד פיתוי היא ואינה קידושין מפני שהשלישית היו קידושיה קידושין:

48 ופוטרות צרותיהן - אם מת וחלצו האחין לאחת מהן פוטרות צרותיהן:

49 ואסור בשניה - מפני הראשונה וברביעית מפני השלישית: